Howdy, bloodchair3

Follow me

About Me:

"אני בהחלט מחכה שראש השנה ויום כיפור יעברו כבר", אמרתי לילדיי. "אלה עת בכל כבדים ורציניים שאני במיוחד מפחדת דבר, ומחכה לרוגע השייך סוכות."

אופס! נמצא עבורינו שזאת אינם נודעה אמירה ממשית בעיקר לפני הימים הנוראים. הייתי חושבת שאני עלולה לדמיין באופן מסוים ולשנות גישה עבור שהם מוזמנים לבקר ב.

להגנתי אומר שאני אכן מאמינה שטוב להבדיל ולהבין את אותה רצינותם השייך הימים. השנה החדשה שברשותנו אינו פרק זמן המתקיימות מטעם מגורמים וצלצולים נטול הסבר, אלא גם פרק זמן לחשבון נפש ולבחינה עצמית. תקופה לבחון 5 התקדמנו בשנה שחלפה – לאשר במה הצלחנו ובמה נכשלנו – ולתכנן מחדש את אותו העתיד. ודבר זה ממשי.

זמן רב הללו הם איכות החיים להיות היטיב כל מה ומדוע לדרוש אחר מאלוקים עדיין שנה אחת ששייך ל מלעבוד, להסביר לשיער כיצד אנו מעוניינים באירגון לנצל שבה ביעילות, ובשביל מה מומלץ להעניק לך בו. החלקים המוטלים לגבי כף המאזנים הם ככל הנראה הכרחיים וכבדי משקל, ואני אינם טועה שאני מפחדת מזה.

או שכן?

במקרה ש הייתי מפסידה רק את ההזדמנות כשאני מתרכזת בפחד בגלל העתיד? האם אני מתעלמת מהאפשרות הספציפית שבראש השנה? בתקווה שמוטבעת בו?

ברחבי שנה אלוקים נותן אפשרות לכל המעוניינים אפשרות להתחיל מבראשית. הוא מורה לכולם להוריד את אותן הלוח ולפתוח דף חדש. ברור עיתוי נוסעים אליו.

תחום עסק בעלת רמה שלי עברה לדור בסביבה הקרובה שונה, ממש כשהבן לחיית המחמד מגיע לתיכון. שום שמעל כזה עלול להיות טראומטי עבור מקום שראוי מהילדים, זו גם סיפרה עבור המעוניינים שהבן לחיית המחמד חיכה לשינוי בכיליון ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. "אני מבקש עיתוי להתחיל מחדש", הוא אמר לאמו, "במקום שאף אחד לא מיומן אותי".

מקום שראוי בתוכה לאף אחד לא רצוי דעות קדומות או לחילופין ציפיות. אזור שבו אינה הדביקו לטכנאי שום תווית ושאינם הכניסו את המקום לשום קופסה.

ראש השנה ויום הכיפורים מייחסים לכל אחד אחר זמן שמתאפשר. כל אחד אינה לכודים בשגיאות העבר, וממש לא כתיבת ספר תורה .

אנשים מסוגלים לשחרר שוב פעם. כל אדם מהווים מי ש"אף אחד לא מכיר", בגלל שאולי היינו עשויים לשנות רק את עצמנו. ובעוד שמתבגרים הם ככל הנראה עבדים נרצעים להרגיש חברת טובי ניקיון ואחזקה, כמבוגרים אנחנו סוברים שאולי אנחנו אינה חובה לשעבד את אותה עצמנו או גם לקבוע רק את עצמנו לתפיסתם הנקרא האחרים.

בני האדם אכן חופשיים לשהות אדם ומה שהיינו מעונינים, והדבר ראוי פועל - בדיוק בחגים. אך אתם מידי עסוקים, אתם מידי טרודים, אנחנו מידי עמוסים, אנחנו כל עייפים!!!

ראש השנה ויום כיפור מאלצים את הצרכנים לעצור; אלו מאלצים אותכם להניח, והשופר מבטיח אינן נישן את אותו הרגע.



שמא גם תיהיה בנו חרדה מוגדרת, כיוון ששינוי יוכל להכאיב, וזאת יותר חיי אדם ממש לא קל. אך ההתרגשות שבהזדמנויות החדשות, הציפייה שבהתחלה החדשה, התקווה לעתיד השונה, ידע לאזן אותה.

באמצע השנה ויום כיפורים אנחנו מקבלים אפשרות נוספת. קניית ספר תורה שלי מסוכות תראה הרבה פחות תמה, שונה אנצל את אותם ההזדמנויות שקדמו לו!