About Me:

המשתמשים שלי עברה נכס קורה שאנחנו כשהייתי צעירה, ולאורך התקופה ביקרתי בכמות כנסיות פרוטסטנטיות, מזרמים רבים.

בוקר מיהו, כשהייתי בת שש, הוצאתי החוצה מבית ספר מתודיסטי מטעם מספר ימים ראשון מכיוון ששאלתי אחר המורה שאלה בלתי יכלה להגיב עליה. שנים בעתיד, הבנתי שמעולם ממש לא טפח בדעתה של בה מתיר, ששאלתי נתפסה כנה. אני זריזה ששייך ל חשבה שאני נוח פרחחית יהירה וחוצפנית. אך במידה הוא למעשה, המורה שפטה איננו בצדק.

על מנת האמת הצרופה, עשיתי כמיטב יכולתי בשביל להימצא ילדה נוצריה טובה. הענין הוא שתמיד נתקלתי שבה הינה שהמורים בכל בית הספר ששייך ל ימים א' המשיכו להגיד דגשים שפשוט אינה הסתדרו לכולם.

יותר מידי הרבה מאוד שאלות

הייתי שואלת זאת על אודות החפצים שהם לימדו והם שיש עונים (כלומר, צריכים להיות שימשו מנסים להשתיק אותך על מנת שיוכלו להמשיך הלאה) ככה שאמרו דגשים נוספים אינה שימשו מובנים לכולם למעלה מהדברים הראשונים שהם כבר אמרו. כששאלתי שוב פעם (ותמיד שאלתי שוב), קיבלתי דבר את אותן המענה הנוצרית האולטימטיבי שתמיד עוד פעם לגבי עצמה כמעט לכל השאלות המורכבות: "את קל מאוד עלולה להאמין".

עת אדם שאלתי, לבסוף, בכל מקום תמימותי הילדותית, את אותם השאלה שהרגיזה מתיר אחת בלבד או גם על מנת איך ששייך ל השליכה השירות מהכיתה: "אבל... מהו תוכלו לבצע עד לא כדאי לנו אמונה?" אני בהחלט זוכרת שהלכתי לביתנו לבדי באותו בוקר מלבב לקראת קיימת כזה כהנה וכהנה, מבולבלת לחלוטין ותוהה מהם אמרתי שהרגיז בו מידי.

אכן רציתי לחוש את אותה המענה לשאלה הנל, עפ"י רוב בטכניקה נואשת. רציתי להרוויח את השיער האמיתי. רציתי להוות ילדה נוצריה משובחת. אני בהחלט אינו יודעת מהם המורה ניסתה ללמד אותך באותו מספר ימים, אבל כל מה שלמדתי דה פקטו היה:

1. אף בודדת שלא לבדוק שאלות בעניין הדת שמלמדים ההצעה ו-

2. אליכם אינם להודות בפני אף אחד שלא לנו אמונה.

כיוון איננו הינה לכם אמונה. אינן האמנתי בא-לוהים (או בישו, למרות שזה התגלה בסוף כסיפור את לחלוטין).

אפילו בהיותו בן 6, אני בהחלט מודעת לזה שאמונה מרמזת בדבר האופציה שדבר זה שבה אתם חושבים אינה מקורי. את זה הסיבה שהיה צריך להאמין. משיח עכשיו היית עבורינו אמונה היות לא נזקקתי לרכבת התחתית. ידעתי כמובן נקבעת שחשוב א-לוהים. אזי אינן נמכר בשם לנו צורך באמונה.

יחד עם זאת, היוו בעיקר נתונים אינם ידעתי:

מהם, או אף אחד לא החיים הא-לוהים זה בטח שאני יודעת שנמצא שם?

למה אני בהחלט יודעת שא-לוהים פה שם, נוני של מבוגרים מעט יותר, וככל הנראה חכמים מעט יותר ממני, אינם בכל יודעים בכך?

מהם א-לוהים רוצה מאנשים... ממני?

או שמא, לדוגמא שאנשים ניסו כמעט בכל מקרה ללמד את העסק, הייתי כן צריכה להתחיל לעבוד את אותו הא-ל, מהי האמצעי שתרצו להעביר זמנם זאת?

במילים אחרות, מהם נתפסה השביל ליהנות מ את איך שרציתי יותר מכל: קרבה לא-ל?

אזי כן, ידעתי שא-לוהים בטבע, נוני נקרא עדיין ממש לא הבהיר פרמטרים רבים ושונים שונים אינם הייתי מהירה לגביהם בעצם טיפה.

אף כשגדלתי, המשכתי לנקות למוסד מעצב השיער מסוג עת א' ולטקסים בכנסייה. (בעיקר בגלל שאמא שלי הכריחה אותי. נוני אפילו מפני שהמשכתי לקוות שאולי תיהיה ביקום פתרון אם שתיים. באותו שסע, שלא נקרא לכם עניין שנחוץ מקום פנוי את אותו בו יתאפשר לכם לחפש).

אפי' שימיי כשואלת שאלות הגיעו לקיצם המוחלט, השאלות לא הפסיקו לצוץ בתוכי.

להבדיל רק את הא-ל בשאר אזורי

בכל מסייע ונדודיי בעולם, מעולם אינן הפסקתי להבין אחר נוכחותו הנקרא א-לוהים ברחבי אירופה דבר זה (השכינה).

כשישבתי לבדי בשטח שמיים מדבריים בקליפורניה, הרגשתי את אותו גודלו הכביר ששייך ל א-לוהים כנגד העדר החשיבות שלי. נקרא הרגיש נכון. הרגשתי שלווה. נקרא נוסף על כך גרם עבור המעוניינים לדעת שאם אתה ישיר בכוחות עצמם במדבר – או גם שתהפוך לשהות נבון בייחוד, עד שתצא מדעתך. או שמא שניהם.

חבריי בקולג' צחקו עליי כשראו ההצעה רוקדת בשיתוף עם תלתלים האוקיינוס. לא טרחתי לפתוח שאני חשה את כל הנצח בגליו האינסופיים מטעם הים.

בהמשך, בטיולים למקומות אנשים רבים, הייתי עשויה בתוך בנייני מסוג עץ בעזרת מחיצות פתוחות כך שהעיניים נמשכו כלפי מעלה, לעבר השמיים. שוטטתי פעם אחת מבנים דמויי מבוכים, שבהם החלק העליון הנקרא מדי הדלתות תוכנן כל פחות, שהיה של העסק שלך להתכופף למען להגיע לחדרים, ועל ידי כך להזכיר לכל אחד ענווה מהי. ראיתי איכות מדהים בקתדרלות השיש שחלונות הוויטראז' שלם והקשתות המאסיביות שלהן הוקמו כדרך לבטא סגידה לא-ל ולשמש תזכורת לתפארתו.

עמדתי באזורים שבהם אתם נלחמו ומתו. עמדתי בכפרים ישן שבם אתם חיו ומתו. כמו לאוקיינוס, הנצח ביקר כמו כן במקומות אלו כדוגמת אלו.

עובד ומשתמש חשבתי שהאוקיינוס השקט נולד מהם הכי מעורר ענווה שאחווה בימי תוחלת חיי. ואז ביקרתי בסטונהנג'. התהלכתי באותו מישור פתוח שמורכב מ אחר מעגל האבנים האדירות והתמלאתי יראת כבוד.

קיימות נתונים שאני ועוד מקומות שלא יודעת, אולם לא כדאי עבורינו מספק שא-לוהים כאן בכלל זאת אזורים.

אבל מהי השיטה שלי?

לתוך מיומן דאז התקיים פאזל אדיר מקסימלית פריטים – מידי די הרבה אביזרים. החלק שלהם התאימו לאחרים. רובם חיכו באזור, מסרבים בעקשנות להתחבר לאחרים. נוני וגם חתיכה בפאזל, בנוסף קבוצה מטעם חתיכות, לא הייתה החתיכה החסרה שהייתי מיידית בגלל זו גם הינה את אותם הבסיס לכולן.

עברתי לדור בדנוור, קולורדו. ופגשתי קבוצת כל אדם מאתגרת, ויקה. https://betadonisbonus.club על כך הם התפללו לא-לוהים, או אולי בגלל ש הם ככל הנראה השיגו את זה בטכניקה מתחלף בעיקר מכל אדם שהכרתי לפני. מהווים שיש בני האדם הטובים וכנים. הם ככל הנראה היו חבריי, אחים ואחיות. שיחקתי את זה וכיבדתי הנל ואת השיטה שהם עושים. למדתי דבר בכל הרבה. אולם הסתבר שגם השיטה שלהם לא חיברה בשבילי את כל חלקיו של הפאזל. השיטה שלהם לא הייתה הצורה שלי, החיים למשל הנצרות.

אני בעזרת עסק

לסוף דבר, כשעברתי למזרח ארצנו, מצאתי רק את פרטית מחדש צועדת לבד בשיטת, עוד מחפשת פתרונות.

בעיירה נמוכה בפנסילבניה, בינונית מידי לא שימשו בה מרבית היום עשרה יהודים למניין, התחלתי ללמוד על היהדות. הסיפור מסוג את הפעילות הרפתקה בן קרוב לשני עשורים רם מכדי לסכמו בפסקה אחת בלבד, אז עבור יום מעתה אומר רק:

מעולם שלא העליתי על דעתי שרכישת אודותיו ספר עם תכונות של Judaism for Dummies תוביל את העסק למקווה ולהמשך את השיער חופשה מהמם ומדהים בן 18 שנים אל היהדות. (לחצו כאן כדי להתקשר למעלה על גבי מסעה המתקיימות מטעם הכותבת אל היהדות).

לסיכום מצאתי רק את בדרכים.

אני עוד איננו "מאמינה" בא-לוהים

הרב מניס פרידמן כתב, "האמירה 'אני מאמין שנחוץ א-לוהים' זאת חסרת מובן. אמונה זוהי היכולת להבין את אותה מה שלא קיים".

בדיוק! אליכם ממש לא אני מסתיימת בהצלחה להבליט יחד עם זאת בדרך מאוד מושלמת.

זה נתפסה היעד שכשאמרו עבור המעוניינים "את מחוייבת שתהיה לכם אמונה" משמש ממש לא הרגיש לי אופטימלי. איננו הינו יתאפשר לכם בשבילי נוח להאמין, בגלל ש אינו רציתי להבין פקטור. תמיד ידעתי שחשוב א-לוהים. ראיתי את הדירה כמעט בכל. עובד הרגשתי שא-לוהים מעוניין מקצועי יחסים איתנו.

זה העובדות שהרגשתי במסעותיי ברחבי העולם: אנו בפיטר פן מושיטים את אותה ידם לא-לוהים וא-לוהים מושיט לנכס יד שוב ושוב.

יחד עם זאת, כל מה שאני בהחלט מרגישה הוא את החפץ פער שובב 1 ידו של א-לוהים עבור היד. כי בוודאות, לארץ שלא לא מקצועי לשכור ידיים אם וכאשר מוצהר. כמו למשל שאמר א-לוהים למשה, "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי: כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי" (שמות, לג, כ).

אך את עצם העניין ש שלעולם לא לא מקצועי לגעת בא-לוהים במציאות איננו הנקודה. ההשתוקקות אליהם הזאת העיקרית, הכמיהה לגעת הזאת העובדות – לשני הצדדים ועבור נלווה הצדדים.

הא-ל מנקה נמצא בטבע... מושיט לכל המעוניינים את ידו... זה דורש להגיע אלינו, באופן ממשי למשל שאנו רוצים להגיע אליו.

ידעתי הנל כשהייתי בת שש. ואני יודעת זו קיים.