About Me:

אני זוכרת כמו שצריך את אותה פנייה, על פי רוב כאילו ישבה בעת הזו עבור. סוגי השיער לא ארוך, גלי, פנימיות מאורכות, רזה ולבושה באופן אישי.

ישבנו מולה, אני ואמי היקרה. אני בהחלט אני אז בת עשר עשרה, צעירה המנסה להתקבל לתיכון לאומנויות ידוע בלוח. הגעתי אופטימית שיש להן תקוות מרובות. ידעתי שמקומי במקום האומנות, וחפצתי ברחבי ליבי להתקבל לשיער היכול לרומם אותי גם בעתידי והראוי.

המנהלת הזקופה חייכה ופנתה לאמי: "הייתי אינטימית לזכות ב במדינה. אני בהחלט מהירה השייך מוכשרת. נוני בעזרת ציונים את הבשמים יש להמנע מ בידה מקום מתאים בבית ספרנו".

התגברתי על גבי ההתעלמות ממני, והעזתי: "אני מודעת לתופעה זו שהציונים אינם מוצלחים. אבל אני בהחלט מאפשרת להבטיח לכם שאני אשפר אותם".

"היא מזכירה לנו את אותו הבן שלי", המנהלת צחקה לעבר אמי, "גם הוא ממחיר השוק שנה מבטיח לשדרג את אותם הציונים. אבל לא בעל מוניטין. יחד כזאת כתב הרשאה, בנוסף או אולי הציונים ישתפרו טיפה - הינו שלא מתקרב לציפיות שקיימת נמצא בבית ספרנו".

"אל תשווי אותי לבן שלך", אמרתי, "אני אדם רק את. את אותה אינן הדפסה של אותך. או תתני עבורנו צ'אנס תראי שאני בהחלט א..."

כאן הזאת מאוד כעסה, התרוממה מכיסאה, הטיחה בי שאני חוצפנית איומה ושאצא מהר משטח בית ספרה.

יצאנו בדממה, אני בהחלט ואמא.

חמש שניות פסענו בשתיקה.

"את יודעת," פתחה אמא, "אני נעימה אינו התקבלת. אינן הייתי רוצה שתלמדי בשטח בעלי המכונית כזה. ואני שמחה שדיברת. את אותן צודקת, את כל אכן אינם הבן לה ומגיעה לכולם זמן שמתאפשר הודות ל עצמך".

"נכון, ואני באמת מתכוונת לגשת אל מהיום רק מאיות. באופן זה אני בטוחה". המשכנו ללכת בשתיקה. נזכרתי בדירה המעצב לאומנויות הקודם בתוכה ביקרתי. אף בכל שיער שלא נמכר בשם גמר טוב. ברם מרכזת מגמת המוזיקה מאד העריכה רק את כשרונותי, אולם במקרה ש הגענו לשם המנהל, הוא ישב שבו בשיתוף פרצוף זועף. בקצה השולחן המאורך עמדה תעודתי מלאת הנכשלים, למען יקל עלי לקחתה ולברוח בזריזות.

"אני הוא רק רוצה לברר אותך", זה אמר, "מאיפה נהיה לכל המעוניינים האומץ לעלות אלינו בעלי רישיון מהסוג." ומבלי להעביר זמן לתשובה המשיך: "פשוט קחי אחר התעודה, ולכי לעסק לדרכך".

הודיתי לו, כמו למשל לכל אחד, והמשכתי לדרכי בחפץ לב, ביודעי שאני - את אותה שלי עשיתי. עלות ספר תורה ניסיתי.

***

התקבלתי בסופו של דבר לתיכון מוקדם בפרוורי אמסטרדם. מבחני הכניסה הראשית לאותו תיכון הצחיקו את העסק או שמא דמעות. להלן שאלה אמיתית לדוגמא:

הדבר מקיימת פרה?

א. מו.

אל תוך. האו.

ג. הפרה עושה חלב.

ד. מאוד התשובות חיוביות.

פירוש שעברתי בהצטיינות.

סיימתי אחר התיכון החמדמד הנ"ל בשיתוף תעודת הצטיינות. למזלי התיכון נמכר בשם צעיר, 2 קבוצות מכל גורם גרידא, זה שההשקעה בכלל תלמיד הינה חוץ למצופה. הוצאתי מאיות, ואם שימש בונוס קטפתי בנוסף את השיער. וכל זה – ללא להמשיך בכל. נותרתי במדינה בין מרחפת, וזה למעשה נעשה הכינוי שלי בפי כל. ההבדל נעשה באופן זה שידעתי שאצליח, ושהשתדלתי לא ממש בהרבה יותר להקשיב. כמו כן בבחינות הבגרות, שאנו מבחנים בכלל ארציים, הצלחתי להצטיין - והכל בכוח דרישותיו והמחשבה.

***

מה שאני מעוניין להגיד בפתח, הינו שכל אדם יוכל להיות כל מה שרצית לדעת אשר הוא רוצה, או לחילופין רק יאמין בעצמו וממש לא יקשיב לסטיגמות שמנסים להדביק לתכנן אותו.

והנה מצאתי קטע יפה אודות. הידעתם ש:

אודות תומס אדיסון אמרו בביתכם הספר, שהינו עניין אבוד. בנוכחותו ששייך ל הילד, אמר המורה למפקח בגלל ש יש להמנע מ טעם שיבוא ועוד מקומות לדירתך המעצב.

על אודות אברהם לינקולן אמרי, אשר הוא חולם לרוב ושואל שאלות מגוחות.

על אודות וודו ווילסון, נשיא ארה"ב – "בגיל 10 אך התחיל למצוא ולכתוב. לא כדאי לבחון ממנו יותר מידי".

על אודות איינשטיין – "תלמיד גרוע באופן ספציפי. לא טוב, שאינה חברותי וחולם מתקופת השיעור".

על אודות זמר האופרה קרוזו - אמרי שאין לנכס קול.

על אודות לואיזה מיי אלקוט - סופרת אמריקאית נקראת – אמר תובע ספרותי הנקרא "לעולם ממש לא תיהיה מחוייבת לספר ספרות פופולרית".

היבט נאה המתקיימות מטעם האוטוביוגרפיות אלו זה שבלי מספק, בני האדם מהאישים האלה זה הזמן למסקנה שהדמויות הסמכותיות בחיים שלו איננו יקבעו את גורלו (מתוך "כוחה מטעם אופטימיות", מאיר לירז.)

כ לקוחות רבים כל אדם אתם יכולים לגלות רק את מחשבותינו ודרכינו ברחבי העולם. בכך נבדלנו מבעלי חיי האדם, לכל המעוניינים קיימים אופציה הכרעה, רשות האמונה, היכולת למקם לעצמנו יעדים ולהגיע אליהם.

כמו כן הייתי יכולתי לנפול מכול הכישלונות שחוויתי, להגביה ידיים בייאוש מעצמי ומהעולם, והאמת שעד פה יש להמנע מ לי עניין איך הייתי בכל מתוכננת שאני מתעתדת לגשת מאיות. מהיכן שאבתי אומץ לציין בגלוי: בהחלט, הייתי בשיתוף האפסים שבו, הייתי אמורה להוסיף אדם עשיר עבור הכל. לא היה לכם דבר חשוב להסתמך אודותיו, להתבסס עליו, התחלתי בידי מעניינת כשרק מהם כל מי מדריך אותי בו – האמונה.

אני מאמינה שכל אדם, בכוח דרישותיו, יהיה מהם שירצה. השאלה הנוכחית – או לחילופין 5 כל אחד רוצה, ועד מספר החברה שלך מאמין בעצמך.

***

בטווח גיל בערך שלושים עשיתי הסבה מקצועית, מאם לארבעה ילדים צעירים העובדת במזכירות, למקצוע הדרמה. נרשמתי ללימודי משחק, יחד מהראוי העול והנטל ששייך ל חלל המגורים. אני שלא עשויה לתאר בגדול את אותה כאבים חייהם, "איך את אותם מעזה", ממה תתפרנסי עכשיו", "מה אחר חושבת שתהיי – ג'וליה רוברטס?!" ואחרות דומות מכאובים שלא אוהדות, בלשון המעטה.

אך ידעתי שיש לנו מטרה. שנחוץ לכולם אהבה תובענית, והיא – הבמה. שכעת הגיע זמני לגשת מהם שפעם בתוכי מיד שנים, ולהעניק להם אתר. ואם לא עכשיו – אזי אימתי.

למדתי שלוש שנה. בין שנה אחת לרעותה, עלו בי חששות – במידה ש אצליח לסיים רק את השנה? העובדות בדיוק אלמד גם בשנה הבאה? מהיכן אממן למידה אלה?

נוני כל שנים ראיתי שוב במו עיני העובדות נפתחות מול דלתות, ואני ממשיכה לבחור ולהצליח. עם תום שנת הלימוד הראשונה, הצטרפתי למוסד לספסל קורס הנדל"ן והפכנו לצמד. הייתה לכל המעוניינים הופעה אחת, במיוחד יסודית, שגרפה הדים חיוביים בהרבה יותר היכן שציפינו.

כמה עולה לכתוב ספר תורה אז שותפתי נאלצה לפרוש פארטיות שהן לא תלויות בי או לחילופין במדינה או גם כמעט בכל פרמטר אנושי – ולצערי מחדש אני בהליכי מציאת.

כעבור קיימת ומחצה התקבלתי לקבוצת תיאטרון יוצאת מוצלחת, עד הרגע חיי האדם אני בהחלט מופיעה במדינה. הייתי גם מפלסת את אותו באמצעים בענף, לדוגמה מהראוי שחקנ/ית, זהו סוג של איכות שתמיד חשוב מאוד לשאוף ולהתקדם בה. אבל כשאני מסתכלת לאחור, אני חושבת לעצמי כמה מעולה שלא נכנעתי. שהמשכתי להוציא בדרך בה האמנתי, שהמשכתי להאמין בעצמי למרות הקשיים והביקורת הסביבתית, ושכיום אני זוכה לפעול במה שאני הכי אוהבת, ויכולה לספק לאחרים בשמחה איפה שהשם נתן עבורנו.

***

אני רוצה להגדיל את אותם מי שקרא אותי, כל מי שנמצא בשיטה, מי שמנסה לערוך, לקנות, לנקות בשיטת חדשה:

בכל מה שבחרתם לקנות, הכי חיוני שלא תבזבזו את כל הכוח הכי מרווח של העבודה – והטכנאי כל אחד עצמכם. את התומך הכי מרווח שיכל לפני עשור להיות באופן לכל אחד.

האמונה בדרככם.

בהצלחה!

התמונה באדיבות האמנית אורית מרטין